סרבנות בקבוקים: מה עושים אם התינוק לא מוכן לקחת בקבוק?

העדפת בקבוק

בימים מיד אחרי הלידה, ההמלצה היא לא לתת בקבוק עד שההנקה מתבססת, אלא אם כן יש צורך אמיתי. לפעמים אני פוגשת תינוק שקיבל בקבוק וממש מתקשה לחזור לינוק. במיוחד אם משתמשים בבקבוקים המוכנים שאפשר למצוא בבתי החולים. נכון שהם קלים מאד לשימוש, ובמיוחד אם התכנון הוא לתת תמ״ל (תרכובת מזון לתינוק) באופן זמני, הם נראים כמו פתרון לא רע. אבל כמו שהם קלים לנו, הם ״קלים״ לתינוק. סיכוי טוב שהתינוק ילמד לאכול מבקבוק כזה מאד בקלות. יכול להיות שהוא יעדיף אותו על פני ההנקה, שהיא פעולה שנראית אחרת מאד מאכילה מבקבוק, בה הוא כבר שולט טוב. לפעמים זה קורה אפילו אחרי בקבוק אחד או שניים. אז אם לא חייבים, עדיף לא להשתמש בבקבוק עד שהתינוק יונק היטב (אם יש צורך אמיתי לתת השלמות של חלב אפשר לתת בעוד דרכים חוץ מבקבוק, גם בבית החולים).

סרבנות בקבוקים

בין אם התינוק קיבל או לא בקבוק בהחלה, מגיע השלב בו כבר ביססתם את ההנקה, הכל עובד טוב ויפה מהבחינה הזאת, התינוק מתחבר בקלות, את בטוחה שהוא יונק טוב ושניכם מרוצים בהנקה. ואז לפעמים אחרי כמה שבועות או חודשים, את מגלה שהתינוק היונק ממש לא מוכן לקחת בקבוק. ״סרבן בקבוקים״. בשלב הזה אני מקבלת הודעה או שיחה מאמא שרוצה להשאיר את התינוק עם מישהו אבל חוששת כי הוא לא לוקח בקבוק. או שמתקשרת אליי אמא שצריכה לחזור לעבודה ופתאום שבועיים לפני מגלה שהתינוקת שלה לא לוקחת בקבוק. וזה מלחיץ. הלחץ מאד מובן, גם בהקשר של חזרה לעבודה אבל גם בכללי: התינוק תלוי בי לחלוטין כדי לאכול, ואין עוד אופציה.

שתי הערות ביניים חשובות

חשוב לי לומר בשלב הזה, שרוב התינוקות הסרבנים ייקחו בקבוק בסופו של דבר. חלקם יותר מהר, לחלקם ייקח יותר זמן. חלק ייקחו רק עם המטפלת או כשכבר ייכנסו למשפחתון, וחלק, קטן מאד, בכלל לא ייקחו בקבוק אבל יאכלו באופן אחר. באיזה אופן? נדבר על זה בהמשך.

עוד משהו שחשוב לומר זה שזו לא אשמתך. אולי שמעת שהיית צריכה להרגיל אותו, או לתת כל יום בקבוק, או לתת פעם בשבוע בקבוק. אז עכשיו את מרגישה שבגלל שלא עשית את זה כי לא היה לך כוח, או בגלל שלא רצית לתת תמ״ל ולשאוב לא היה לך זמן או רצון, עכשיו הוא מסרב לקחת בקבוק. אז לא. פגשתי לא מעט תינוקות שגם אחרי שקיבלו בקבוק קבוע מידי יום או בתדירות גבוהה פתאום בגיל או ברגע מסויים מתהפכים ומחליטים שהם מעדיפים שלא. זה לא תמיד תלוי במה שאת עשית או לא עשית. זה המקום להזכיר שלהצגת בקבוק קבוע גם יש השלכות, כמו העדפת בקבוק מצד התינוק או פגיעה בייצור החלב שלך. מניסיוני אין חובה להקפיד על בקבוק קבוע כי זה לא מבטיח שימנע עניין סרבנות הבקבוקים (אם את רוצה לתת בקבוק קבוע זה כבר משהו אחר, ואפשר לעשות את זה תוך כדי התייחסות לעניין ייצור החלב והתפתחות העדפת בקבוקים אצל היונק שלך).

למה הוא מסרב לקחת בקבוק?

אז מה עושים כדי ללמד את התינוק לקחת בקבוק? בואו נתחיל מלהבין למה זה בכלל קורה. ננסה רגע להסתכל מהצד של התינוק. מה עובר עליו ולמה הוא מסרב? מה הוא צריך מאיתנו? ואיך אפשר לעזור לו? בוא נזכור שהתינוק רגיל לאכול בדרך מסוימת, מאד נעימה מוכרת ואהובה. כשמציעים לו בקבוק, אנחנו מבקשים ממנו לעשות משהו אחר לגמרי, שהוא לא מכיר ולא מבין. גם אם עשה את זה כבר פעם, כשהיה בן כמה ימים או שעות בבית החולים, או ממש לפני כמה ימים. מבחינתו הוא מתבקש ללמוד משהו חדש, או לעשות משהו שהוא מעדיף שלא. במיוחד אם הוא כבר בן מעל שלושה חודשים, וכבר אפשר לראות בבירור שיש לו רצונות והעדפות. אז בבקשה בלי לחץ אלא בסבלנות. כל המבוגרים המעורבים בעניין צריכים להיות סבלניים. אנחנו מלמדים את התינוק דרך אחרת לאכול, והרעיון הוא לנסות להביא אותו לחוויות חיוביות עם הבקבוק, וליצור אצלו קישור של בקבוק שווה אוכל וגם כיף. כמו כשמתחילים לאכול מזונות משלימים (מה שנקרא מוצקים), גם כאן, זה עניין של זמן והתמדה, ניסוי וטעייה.

איך מלמדים תינוק לקחת בקבוק?

אחרי שביססנו גישה רגועה, שמתייחסת לעניין כאל משהו חדש שרוצים ללמד את התינוק, עם הרבה רוך וסבלנות, נראה איך בפועל לעשות את זה. 

מי נותן את הבקבוק? הרבה מכירים את הגישה שאומרת רק לא אמא, או אפילו שאמא צריכה לצאת מהבית כשמלמדים את התינוק לקחת בקבוק. אני דווקא חושבת אחרת. את אמא התינוק הכי מכיר, על אמא התינוק הכי סומך, ולומד ממנה דברים חדשים כל יום. אז לתינוק סרבן דווקא כן הייתי מציעה להתחיל עם אמא. את היא זאת שהוא סומך עלייך יותר מכולם, ואת היא זאת שבהתחלה תעזרי לו להתיידד עם הבקבוק. בהמשך מישהו אחר ייתן את הבקבוק. יכול מאד להיות שאחרי שהוא כבר יקח בקבוק הוא יסכים לזה רק כשאת לא בסביבה (אפילו בכלל לא בבית). ובהמשך, עדיף שתמיד מישהו אחר ייתן בקבוק כדי שהתינוק יידע שאיתך יונקים.

איך מתחילים? אם כבר ניסיתם ויש סטרס סביב העניין, שווה לעשות ריסטרט. אחרי כמה ימים להתחיל מחדש בגישה שונה. תתחילי מלהציג את הבקבוק בעדינות, בלי לחץ כי התינוק מרגיש הכל. להפחית ציפיות. ממש לא לצפות שיאכל מנה שלמה בהתחלה. התהליך מתחיל באופן מאד הדרגתי. בשלב הראשון רק להתיידד עם הבקבוק. לשחק עם בקבוק ריק. בלי חלב בכלל. התינוק יכול להיות עם הפנים אלייך, לא בתנוחת הנקה. בהמשך לאט לאט לשים חלב בפנים. כמות קטנה. 10-20 מ״ל. אפשר לחמם את הפטמה, אפשר לעזור לתינוק להחזיק את הבקבוק בפה ככה שאת תומכת בבקבוק ובסנטר של התינוק בו זמנית. חשוב לזכור שהשינוי לא לינארי, כלומר גם אם התחלנו בהדרגה, יכול להיות שפתאום התינוק ״יבין״ ויצליח לאכול כמות של מנה בקלות ובטוב. אבל יכול גם להיות שלא תמיד התינוק יאכל ״מנה״ כמו שמצפים. בואו נזכור, המטרה היא תינוק מרוצה ורגוע שלא נלחץ מהבקבוק, ולא כמות מסויימת של חלב בבטן. גם אם הוא יאכל 30-50-60 מ״ל בבקבוק אחר כך הוא ישלים. אני מזכירה שאכילה מבקבוק היא לא אבן דרך התפתחותית שחייבים לעבור בה. 

ובכל זאת - מתי ואיך? אפשר לנסות כל מיני דברים שיעזרו לתינוק להכיר ולהתרגל לבקבוק. להציע בקבוק כשהוא ממש רעב, או קצת רעב, או בכלל לא רעב. להציע לפני ההנקה, או דווקא אחרי ההנקה, או אחרי הנקה מצד אחד. להציע בקבוק בשעות שונות של היום: בוקר, צהריים, או ערב. להציע כשהוא מנומנם, או כמשחק משותף כשהוא עירני. לנסות כשדעתו מוסחת, כשהוא עם הפנים החוצה, לא בתנוחת הנקה, או דווקא כן בתנוחת הנקה. אפשר בחדר חשוך, שקט ונעים, ואפשר לנסות דווקא בחוץ בזמן טיול. אפשר בזמן האמבטיה, אפשר על משטח הפעילות. הבקבוק בהתחלה הוא ממש אחד מהמשחקים שלו, עוד חפץ שנמצא בסביבה של התינוק ואמא משחקת בו ביחד עם התינוק.

לנסות כל מיני דברים, עד שמוצאים מה שעובד. מה שאני מוצאת שעוזר, זה לנסות כשהתינוק רגוע, לא בערב, לא אחרי/לפני אמבטיה, לא עייף מידי, ולא רעב מידי. לפעמים יסכים למשהו אחד עם מישהו ולמשהו אחר עם מישהו אחר. לשמור על גמישות ולראות מה עוזר לתינוק. 

איזה חלב? אחרי שבמשך כמה ימים התינוק התרגל לנוכחות הבקבוק, ואפילו שיחקתם איתו סביב הפה והפנים שלו מאד בעדינות, אפשר לשים בתוכו קצת חלב. הסיכוי הכי טוב לתינוק יונק זה חלב שאוב טרי, חמים. לנסות טמפרטורות שונות (חם, פושר קר). אם יש בעיה עם חלב מופשר לנסות לערבב עם טרי ולאט לאט להפחית את הטרי. הבקבוק עם החלב מוצע לתינוק, והוא מרצונו לוקח אותו ועם עזרה שלך טועם מהחלב שבתוכו. יכול להיות שבהתחלה התינוק לא יבין מה הוא אמור לעשות כדי להוציא את החלב. זה יכול לקחת קצת זמן. תמשיכו להתאמן בעדינות, במשחקיות, להניח את הבקבוק על הלשון של התינוק כשהוא פותח את הפה, ושהוא בעצמו ימשוך אליו את הבקבוק. שימי לב מתי התינוק כבר לא מעוניין במשחק הזה ואז להרפות ממנו.

איזה בקבוק? לא כל כך משנה הבקבוק עצמו. לפעמים אימהות מספרות שניסו המון בקבוקים, וכלום לא עוזר. אני מציעה להתמקד בתהליך, ופחות לרוץ מבקבוק לבקבוק. אם התינוק כבר במשפחתון או עם מטפלת, חשוב להתרכז בקשר של התינוק עם מי שנשאר איתו. התהליך הזה, שבו התינוק לומד לסמוך ולהרפות עם דמות טיפולית חדשה לא קורה בן רגע. כמו שלא נצפה ממנו לישון מייד במקום חדש, ככה גם עם הבקבוק או האוכל. הוא צריך להרגיש בנוח לפני שישתחרר ויאכל ויישן טוב במקום חדש, או עם דמות טיפולית חדשה. בסוף זה יקרה, להאמין בזה ולא לשדר לתינוק לחץ. לסמוך על התינוק. לסמוך על המטפלת. אם נותנים לסבתא לנסות אז לסמוך על סבתא. מה שחשוב זה שהתינוק ירגיש בטוח. כשזה יקרה, הוא יצליח לאכול ולישון בטוב גם בגן, וגם עם סבתא או דמות טיפולית אחרת בנוסף לאמא.

אופציות אחרות: יש עוד דרכים לשתות חלב בנוסף לבקבוק. אם התינוק ממש לא מבין איך שותים חלב מבקבוק אחרי שנתנו לתהליך זמן מספיק וניסינו ללמד אותו ברוגע, אפשר לנסות דרכים אחרות להאכלה ולא רק בקבוק. אני מציעה לשמור על גמישות מחשבתית ולנסות כמה אופציות, אבל לתת הזדמנות לכל ניסיון. יש תינוקות ששותים חלב לא מבקבוק אלא מכוס, או כפית, או בקבוק ״פטנט״, או אפילו בקבוק עם פיית ספורט או קשית. תנסי אחת מאלה, תראי מה יותר מתאים לך ולתינוק שלך.