״הצילו! היא נושכת אותי!״ איך להתמודד עם נשיכות בזמן הנקה

נשיכות בהנקה

אני מקבלת הרבה שאלות מאימהות מניקות על שיניים ועל נשיכות בהנקה. זו תופעה די שכיחה, כואבת ולפעמים קצת מבהילה. אם את כבר שם חשוב לי מאד לומר לך: לרוב זה ממש זמני, ועובר די מהר. אפשר להמשיך להניק גם תינוקות ופעוטות עם שיניים. זה ממש לא שהם נושכים לנצח מרגע שיש להם שיניים אלא להפך - לרוב זה משהו שמאפיין את ההתחלה, את הבקיעה של השיניים הראשונות, ואז זה נרגע. בואי נראה יחד איך להגיב ומה לא כדאי לעשות, גם אם את שם וגם אם אם עדיין לא. 

איך להגיב ברגע הנשיכה

הדחף הראשוני הוא כנראה לקפוץ ולצעוק, וזה טבעי לגמרי - זה כואב. זה גם מלחיץ, במיוחד אם כבר חווית את זה וזו לא הנשיכה הראשונה שלכם, ואת חוששת שזה הולך להגיע בכל רגע. אבל אם אפשר, הייתי מנסה פשוט לומר "לא" באופן הכי רציני, רגוע וללא כעס שאפשרי לך באותו רגע, ולהפסיק את ההנקה. להשתדל לא לצעוק, לא לכעוס, וגם לא לחייך או לצחוק. כן, לפעמים אחרי הנשיכה התינוק שלך יחייך אלייך חיוך שובב ואת כמובן תרצי לחייך אליו בחזרה, ואז ה״לא״ שלך יהיה עבורו סוג של הצעה ולא תגובה רצינית שצריך להתייחס אליה ברצינות. לפעמים תינוקות אפילו הופכים את זה למשחק: הם נושכים, את כועסת, הם מחייכים ואת צוחקת. אז להשתדל לשמור על רצינות, להיראות כאילו את מתכוונת למה שאת אומרת. מצד שני, תגובה כועסת מידי או מבוהלת עלולה ליצור אצל התינוק רתיעה מההנקה עצמה, וגם זה לא מה שאנחנו רוצות.

קו ההגנה הראשון - תנוחה וחיבור

בשלב של יציאת השיניים את כבר כנראה פשוט מניקה, בלי להתעמק בתנוחה וחיבור יותר מידי. לכן הדבר הראשון שאני בודקת בכל מקרה של נשיכות הוא החיבור: לחזור רגע ולסדר אותו כמו בראשית ההנקה, ולוודא שהוא מדויק. לא לתת לתינוק לעשות ״שטויות״, לא להסתובב ולמתוח את הפטמה, לא לדחוף אותך עם הידיים אלא לינוק ״כמו שצריך״, מספיק קרוב אלייך עם חיבור טוב ועמוק. כי כשהחיבור טוב, פיזית אין לתינוק איך לנשוך - הלשון מכסה את השיניים התחתונות ופשוט לא נשאר "מקום" לנשוך ממנו. 

לזהות מתי זה קורה

תנסי לשים לב מתי הנשיכה מגיעה. יכול להיות שתגלי שהתזמון של הנשיכה לא אקראי. זה נוטה לקרות: 

• לקראת סוף ההנקה, כשהוא כבר שבע ומתחיל "לשחק"

• כשמציעים לו שוב את השד אחרי שכבר התנתק

ברגע שאת מזהה את הדפוס, אפשר לעצור את ההנקה בדיוק לפני שזה קורה. זה לא אומר להפריד הנקה משינה, ממש לא. זה אומר שאם התינוק סיים לינוק והתנתק, אבל לי זה מרגיש ש״הוא עדיין לא קיבל מספיק״, אני צריכה לכבד את הרצון שלו ולא לנסות לחבר אותו שוב כי הוא מיצה את ההנקה הזאת. אם אני אנסה לחבר אותו שוב אחרי שהוא כבר לא מעוניין, יש סיכוי טוב שהוא לא יתחבר טוב, יהיה פחות מרוכז בהנקה, ויתחיל לנסות לבדוק את השיניים החדשות שלו על הפטמה.

אז מה כן לעשות?

לא לעצור ב''לא/אסור'' אלא להמשיך ולהראות לו מה כן/מותר. התינוק שלך מנסה להתרגל לשיניים החדשות שלו. הוא בודק איך הן מרגישות, מה אפשר לעשות איתן, יכול להיות שהתחושה שלהן בפה מוזרה לו, אולי אפילו מציק או לא נעים לו… אז אפשר לתת לו כיוון לאן כן מותר לחקור את התחושה החדשה בפה שלו. ללמד אותו איך להתמודד עם זה, ממש כמו שאת מלמדת אותו כל דבר אחר. תנסי להציע לו לנשוך דברים אחרים שמותר, צעצוע/נשכן או להקפיא חלב שלך לתת לו ארטיק לכרסם עם השיניים. זה גיל מתוק ממש, הוא עושה המון דברים חדשים ומבין הרבה יותר. 

וחשוב לא פחות - לטפל בפטמות 

אם נוצר פצע מנשיכה, הטיפול המיידי חשוב כדי שהמצב לא יחמיר:

• לחטא את הפצע - לשטוף עם סבון פעם-פעמיים ביום

• לפעמים יש צורך להשיג מרשם למשחה טיפולית (בהתייעצות עם רופאת משפחה)

• בין ההנקות, לתת לתינוק הרבה הזדמנויות לחכך את השיניים על נשכן או משהו אחר לכרסום - זה גם מרגיל אותו לתחושת השיניים וגם עוזר להן להיות פחות חדות יותר מהר (כשהן רק יוצאות הן יותר חדות עד ש״מתעגלות״ ומשתפשפות עם השימוש)

ואם מרגיש לך שאת צריכה תמיכה מעבר למה שכתוב כאן, תמיד אפשר וכדאי לפנות לייעוץ אישי כדי לבדוק את המצב הספציפי שלכם.