מחשבות על ייעוץ שינה

היא שלחה לי הודעה בתחילת השבוע: אני לא יכולה יותר. איך אני אמורה לחזור לעבוד ככה? כל הלילה הוא צמוד אליי, מתעורר יונק נרדם, לא מוכן לשחרר אותי, אני כבר לא יודעת מה לעשות.

אני קוראת את ההודעה, ונזכרת בלילות שעברו עליי עם הבן שלי כשהיה בגיל של התינוק שלה. כמה מתסכלות היו ההרדמות המתמשכות, כמה קשה היה לי בלילות הארוכים בהם לא ישנתי. איך הייתי מתבוננת בחושך על התינוק האהוב שלי, רק שנינו ערים, לפעמים זה הרגיש שאנחנו היחידים בכל העולם שלא ישנים עכשיו.

אני יודעת שהיא בטח שומעת סביבה קולות שאומרים לה שהוא כבר אמור ל... ואיך זה שהיא עדיין לא.... ואיזה טעות הם עשו כשהם שלא.... ועוד ועוד. היא כנראה שמעה בכמה הזדמנויות שתינוק בגיל של הבן שלה (אגב, זה יכול להיות תינוק בן חצי שונה או פחות, וגם פעוט שכבר עבר מזמן את גיל שנה זה באמת לא משנה לקולות האלה להשמיע את הביקורת) אמור כבר לדעת כל מיני דברים. מה למשל? נו, את יודעת. להירדם לבד, או לא להירדם בהנקה, או לא להירדם על הידיים, או לא לינוק כל שעתיים, או לא להתעורר כל כך הרבה בלילה.

אבל יש גם קולות אחרים, שפחות נשמעים, אבל כדאי להקשיב להם. למשל, הקול שאומר שתינוקות זקוקים למבוגר שירגיע אותם, שיעזור להם להירדם ברוגע. זה פשוט עניין של יכולת עצמית לוויסות. למרבה הצער, החברה כיום מצפה מתינוקות וילדים מה שביולוגית לא תמיד מתאפשר להם בשלבי ההתפתחות המוקדמים. לפעמים גם להורים בעצמם יש ציפיות לא לגמרי מציאותיות מהתינוק שלהם.

או הקול שאומר שכדי להיות עצמאי ובטוח ילד זקוק להיקשרות בטוחה. עצמאות זה משהו שקורה מתוך הצמיחה הטבעית של התינוק, מתוך בשלות שלו. וכן, תינוקות הם יצוריים תלותיים. וכן, כל דרך בה את בוחרת ללוות את התינוק שלך לשינה שעובדת עבורכם היא טובה.

וכשהדרך שבחרת בה בעבר כבר לא מתאימה? כבר לא עובדת עבורך, או עבור התינוק שלך? כשאת רוצה לעשות שינוי? זה לגמרי אפשרי. וגם שינוי יכול להיות קשוב, רגיש, הדרגתי, ומתאים לבחירות ההוריות שלך עד עכשיו. למקום בו המשפחה שלך נמצאת בו, לדרך שלכם.

אז אני חושבת על האמא הזאת, שפגשתי כמה ימים אחרי שילדה, ומאז נפגשנו בקליניקת ההנקה במהלך חופשת הלידה שלה, ובסדנאות בהן היא השתתפה. אני מכירה אותה היטב. אני יודעת כמה היא מחוברת לתינוק שלה, איזה דרך היא עברה כדי להניק אותו. והיא יודעת שאני יודעת, לכן היא כותבת לי עכשיו. כותבת לי ויודעת שיחד נמשיך ללכת בדרך שלה, שאני אדע לומר לה את מה שהיא צריכה לשמוע. שהיא תצליח לישון קצת יותר טוב. ושאני אזכיר לה מה חשוב ומה נשאר, מה זמני וכל הזמן עובר שינוי, ואת זה שהיא לא לבד.