״הנקה זה טבעי״

התחלתי לרוץ.

אומרים שריצה זה דבר טבעי.

אני מתאמנת, לאט לאט, בהדרכת מאמן שמצאתי.

בני אדם, מהרגע שידעו ללכת, ידעו גם לרוץ.

אז למה אני צריכה מאמן תשאלו?

כי לא כל מה שטבעי, אפילו אם בני אדם עושים אותו מאז ומתמיד, הוא גם קל.

בייחוד לא היום, כשאנחנו מבלים ימים שלמים בישיבה. בקושי הולכים... אז מה הקשר עכשיו לרוץ.

ולפעמים הגוף לא מבין איך, ומה פתאום לרוץ? היה לי ממש סבבה לשבת. ולמה לרוץ כשאפשר לנסוע.

לפעמים זה כואב, ואני שואלת את עצמי בשביל מה אני צריכה את זה.

ולפעמים זה ממש מספק ואני מחכה לראות לאן עוד אגיע.

וגם הנקה זה דבר טבעי.

בני האדם הם... יונקים.

אימהות הניקו את התינוקות שלהן מאז ומעולם. זה הכי טבעי.

וזה שהנקה היא טבעית, לא אומר שזה קל, לפחות בהתחלה.

גם בהנקה יש מקום להדרכה, תמיכה, ביסוס ידע.

להבין איך זה עובד, איך זה אמור להיראות.

להיעזר במדריכה ולאוורר רגשות כשזה לא זורם.

לקבל חיבוק ומקום לעוף על עצמי כשזה כן.

כל הדברים האלה, שאנחנו יודעות שעוזרים לנו לעשות מה שאנחנו רוצות ולא ישר יודעות איך, גם בדברים הכי טבעיים בעולם.

אם בחיים לא ראיתי ניובורן יונק, איך אני יכולה ללמוד על זה? בני אדם לומדים מחיקוי ומהתבוננות. זה לא תמיד טבעי לטפל בתינוק, זה משהוה נלמד. והלימוד וההדרכה הכרחיים כי כל כך התרחקנו מהטבע, לטוב ולרע.

הנקה זו חווייה שיכולה להרגיש טבעי. בטבעי אנחנו מרגישים ״נכון״ וטוב. אבל למה אנחנו מניחים שבגלל שמשהו טבעי זה מרגיש לנו טוב? האם זה תמיד נכון? האם מי שבוחרת לא להניק היא ״נגד הטבע״? בוודאי שלא. והאם מי שבוחרת ב״טבעי״ לא מגיע לה לקבל עזרה? הרי טבעי יכול להיות תובעני.

כל מה שתבחרי, מגיע לך לקבל את התמיכה שאת מבקשת לקבל בבחירה שלך.

כי הנקה היא טבעית, אבל זו גם מיומנות נרכשת, כמו שריצה היא טבעית אבל צריך לבנות תכנית אימונים, להמנע מפציעות, לבנות סרגל מאמצים, להצטרף לקבוצה עם מאמנת... ושיהיה נעים.

דווקא מי שמרופד בחווייה כזו מחבקת ומשוכללת יבחר לרוץ או להמשיך לרוץ, להניק או להמשיך להניק. כי אצל רובנו היום, החיבור לגוף כבר לא כל כך ברור כ״טבעי״.