פרידה מהנקה לפעוטות

״כבר לא כיף לי להניק״

אולי זה מפתיע, אבל זה משפט שאני שומעת לא פעם מאימהות שמניקות פעוטות בני שנה וחצי - שנתיים ויותר. אני שומעת את המשפט הזה מאימהות שרוצות להפסיק להניק, אבל לא ממש בטוחות איך. הן כן היו רוצות שההנקה תרגיש אחרת. שזה יהיה קל יותר, פשוט יותר, אינטנסיבי פחות, תובעני פחות. שהגוף יחזור להיות שלהן, שהלילות ייראו אחרת. 

לפני כמה שבועות התחלתי ללוות אמא לפעוט בן כשנתיים בדרך שלהם לפרידה מהנקה. היא כבר ניסתה להפסיק להניק כמה פעמים בחודשים האחרונים בלא הצלחה, משום שהמחיר שזה גבה ממנה ומהקשר עם הבן שלה היה גבוה מידי. היא אמרה לי: 

אני לא יודעת איך לעשות את זה. איך לוקחים ממנו משהו שהוא כל כך אוהב וקשור אליו, ההנקה שהוא רגיל להירדם איתה, להתנחם בה. מה עוד יש לי להציע לו חוץ מזה? איך אני יכולה לקחת לו את ההנקה, כואב לי הלב עליו.

בתור יועצת הנקה אני בדרך כלל פוגשת אימהות בתחילת הדרך, בימים הראשונים אחרי הלידה, עם האתגרים של ההתחלה. אני אוהבת ללוות אימהות גם בהמשך הדרך, עם כל ההתפתחויות והשינויים שבאים. ומה קורה כשמגיע הזמן להיפרד מההנקה? אם את מניקה פעוט, ולא בטוחה איך להפסיק, אני כאן גם בשביל זה.

אז איך אפשר להפסיק להניק פעוט בלי להתרחק ממנו?

ליוויתי את אותה אמא בפגישות, התכתבויות ושיחות במשך חודשיים כמעט. ארוך, נכון? כן, לא מעט זמן. בטוח לא ״שלושה-ארבעה ימים וזהו״. הליווי שאני מציעה הוא לא תהליך שמתאים למי שיש לו דדליין, או מי שממש לחוץ, או הגיע לקצה הכוחות והסבלנות. התהליך מחייב פניות, רצון, הקשבה והתבוננות. ובתמורה, בנוסף לפרידה מההנקה, המתנה האמיתית היא חיבור עמוק ומרגש עם הפעוט.

כשהגענו כבר לסוף התהליך, ממש בפגישה האחרונה, אותה אמא הודתה בפניי שהיא בכלל לא האמינה שתצליח להפסיק להניק באופן בו תיארתי לה בהתחלה, בשיחת ההיכרות שלנו. היא לא האמינה שתצליח להתמיד. לא האמינה שתצליח לעשות שינוי בלי לפגוע בקשר עם הילד שלה.

היא כתבה לי כך:

אני מרגישה שהיום, כשאנחנו בתוך התהליך כבר כמה זמן, הקשר ביני לבין הבן שלי עוד יותר העמיק. אני יודעת מה עובר עליו, מבינה אותו, ואם קודם התשובה לכל דבר הייתה לינוק, היום אני והוא יודעים שיש הרבה פעמים מענה יותר מדוייק. הוא בעצמו מוצא פתרונות שהוא יודע שיעזרו לו, כשהוא נמצא במצבים שבהם בעבר לא עניין אותו שום דבר חוץ מלבוא אליי ולינוק. הוא קיבל ביטחון כזה, הוא יודע שאני שם עבורו, ויחד עם זאת הוא מרגיש שהוא יכול בעצמו לעשות למען עצמו מה שצריך.

אז כן, זה אפשרי להפסיק להניק פעוט או פעוטה, שמאד מאד אוהבים לינוק, בלי ליצור ריחוק ואפילו להעצים את הקשר והחיבור שלכם. אפשרי לנהל את ההנקה ולשמור על קשר קרוב, כל עוד זו לא פרידה אלא למידה שנעשית מתוך שיתוף פעולה, בטוב, מתוך החיבור החזק בין אמא לבין היונק/ת שלה.

ליווי לפרידה מהנקה

בליווי לפרידה מהנקה אני מזמינה להיזכר בערך שההנקה נותנת לך כאמא. להבין ולזכור את הערך והמשמעות של ההנקה עבור הפעוט שלך ועבור כל שאר בני המשפחה. לחזור למצב בו ההנקה, שכבר הפכה למשהו מעיק או מעצבן, חוזרת להיות וואו. 

הגישה שאני מלמדת לפרידה מהנקת פעוטות, מתבססת על גמישות מחשבתית, על תודעת שפע והיא שונה מאד מהרבה ״שיטות״ ששומעים עליהן כמו ״גמילת לילה״ או ״גמילה״ מהנקה. יש אימהות שהגיעו אליי אחרי שניסו כל מיני שיטות ל״גמילה״ מהנקה, שיטות שלא עבדו עבורן. אני לא מלמדת עוד שיטה, אלא גישה שמבוססת על שיתוף פעולה עם הפעוט, על ההיכרות העמוקה של אמא עם הילד שלה, ועל החיבור ביניהם. המודל לפרידה מהנקת פעוטות (אגב, ממש לא חייבים להיפרד. אפשר גם פשוט לנהל את ההנקה אחרת) מצריך עבודה, נוכחות, סקרנות, רצון ללמוד בעצמך כדי לחיות אותו. וככה, דרך החיים, ללמד את הפעוט שלך.

זה אולי נשמע מופשט ורוחני, אבל העבודה מעשית ומדוייקת. בליווי צמוד איתי, דרך שיעורים, תרגול, דיונים ושיחות מקבלים את הכלים להיות בהובלה, למנהיגה של הקשר עם הפעוט, שגם הוא מועצם בתהליך.

כשאמא ופעוט חווים הנקה משמעותית, לא נרצה שהסוף ישאיר לנו טעם לא טוב. פרידה מהנקה יכולה להיות מעצימה, בהובלה של האמא, ממקום מכבד ואוהב.

אם את מרגישה שאת כבר לא רוצה להניק יותר, או שאולי את רק רוצה לצמצם הנקות ולא יודעת איך, אם ההנקה כבר לא מהנה עבורך, או לא נעימה, או פשוט מרגיש שכמו שההנקה מתנהלת היום, זה כבר לא מתאים לכם. ואם אין לך תאריך יעד מלחיץ, אז אני כאן כדי להציג תהליך הדרגתי, ללכת איתך יד ביד בליווי שנותן מקום לרגשות ולצרכים של כל המעורבים, בו תלמדי להתבונן בצרכים של הפעוט שלך, בצרכים שלך עצמך, וביחד למצוא לכם דרך שמתאימה בדיוק לכם כדי לשמור על החיבור שלכם.