משבר גיל ארבעה חודשים

התינוק שלכם כבר בן שלושה או מתקרב לארבעה חודשים, ולאחרונה אתם מרגישים שינוי? סוג של הרעת תנאים? פתאום יש יותר בכי סביב ההרדמות, השינה יותר מקוטעת, יש לו קושי להירדם, או שהתינוק שלכם שפשוט לא מוצא את עצמו. אולי ההנקות שכבר התקצרו נהיות שוב ארוכות. או להפך, ממש התקצרו. אם התינוק לא מוכן כמעט לינוק ביום, ואז בלילה חוזר להתעורר הרבה אחרי שכבר ישן טוב בלילות. אם אתם חווים אותו ״נודניק״ - רוצה על הידיים כל הזמן, אחרי שכבר היה יכול להיות לבד רגוע. יכול להיות שאתם מתקרבים או כבר בעיצומו של מה שנקרא ״משבר גיל ארבעה חודשים״.

מה בעצם קורה לתינוק בגיל הזה?

כל מה שתיארתי מאד מאפיין קפיצת גדילה התפתחותית. וכן, הרבה פעמים זה מתחיל כבר מגיל שלושה חודשים. התינוק יוצא משלב הניובורן, ועושה שדרוג גרסה ממש משמעותי. כל היכולות שלו משתדרגות.

התפתחות תקשורתית - הוא מקשיב וגם מגיב אלייך, אם את מדברת בזמן ההנקה הוא מאבד ריכוז ומסתכל עלייך ומחייך, או פתאום נעלב, או צוחק תוך כדי ומשחרר את הפטמה. זה כאילו יש לו fomo, הוא לא רוצה ״לבזבז זמן״ על הנקה. הוא רוצה אינטראקציות, רוצה לשחק, הוא מגלה את העולם. הראייה שלו משתפרת, הוא מסתכל לכל כיוון, פתאום רואה יותר רחוק ויותר צבעים. 

התפתחות קוגנטיבית מואצת - התינוק שלך סקרן, חוקר, מגלה את העולם.

התפתחות מוטורית - התנועתיות שלו משתפרת, הוא מחזיק את עצמו קצת יותר, רוצה להיות בתנועה כל הזמן, מתחיל לתפוס חפצים, מנסה לגעת ולהגיע רחוק יותר. 

התינוק שלך הופך מודע יותר לסביבה, מה שבאופן טבעי מעורר את הסקרנות ואת הצורך שלו לחקור. העולם מתגלה לו צבעוני יותר, קולני יותר, מלא תחושות חדשות. הבן אדם הקטן הזה חוקר ולומד איך לתקשר איתנו, הוא מגיב, צוחק אלינו ואנחנו אליו, ומתוך זה לומד על עצמו ועל הסביבה. זה מדהים ומרגש!

אז אם הכל כל כך נפלא, איפה כאן המשבר?

נכון, זה מאד משמח לראות את התינוק גדל, אבל השינויים האלה יכולים להיות לא קלים לכולם. התינוק מוצף בכל החושים. קשה לו להרפות. אפשר לדמיין כמה זה מאתגר ללמוד ולספוג כל כך הרבה בבת אחת. מבחינת ההורים, כל השינויים האלה מביאים לשבירת השגרה. עד שאנחנו מרגישים שעלינו על הדרך הנכונה, הכל משתנה לנו. התינוק לא עקבי בשעות השינה, לא אוכל מסודר, פחות נינוח בגלל כל זה ומתקשה להירגע, הוא לא יודע מה הוא רוצה, לא מוצא את עצמו, לא מצליח להרפות, קשה לו לאכול ולישון ואנחנו חווים חוסר וודאות וקושי סביב זה.

של מי המשבר הזה בכלל?

בעצם כשאנחנו מתייחסים למצב החדש כאל ׳משבר׳, כל המחשבה מנוהלת מהמקום הזה, של ״בעייה״ שחייבים לפתור. אם אני לא חושבת ״משבר״ או ״רגרסיה״, אז אני פנויה לראות את הגילויים ואת הקפיצה ההתפתחותית, לחזק את החיבור עם התינוק שלי ולהיות קשובה לצרכים החדשים או לאסטרטגיות החדשות שאני צריכה להמציא ולמצוא כדי לעזור לו. אם לא תהיה לי הפניות הזו והמיינד יהיה עסוק ב ״לפתור״ את הבעיה, כי ״זה לא אמור להיות ככה״ או כי ״כבר היינו במקום יותר טוב״, אז לא רק שאני אהיה במצב של קושי, מתוסכלת ומיואשת, אני אמשיך לנסות לעשות את אותם הדברים שוב ושוב מבלי לשנות אותם, מתוך תסכול וחוסר אנרגיה, ועם רצון שהמצב יחזור למה שהיה, בלי יכולת להנות ממה שיש. 

איך כן מתמודדים עם זה? 

אני מציעה, בנוסף לשינוי זווית הראייה מ״משבר״ ל״קפיצה״, לנסות למצוא מחדש מה מתאים לכם, כמשפחה. להתחיל ללמוד את הצרכים החדשים של התינוק ושלכם, ולנסות אסטרטגיות פעולה חדשות. אני אדבר כאן על הנקודות שהכי רלוונטיות לענייני שינה והנקה, מציעה שתתנסו ותמצאו את הכיוון שעובד עבורכם.

שינה סביב גיל 4 חודשים

כמה שעות שינה צריך?

אחרי היציאה משלב הניובורן, תינוקות צריכים קצת פחות שעות שינה ביממה, פרקי העירות שלהם יתארכו בהדרגה, והם יבחינו בין שינה ביום לשינה בלילה. זה הזמן להתבונן בתינוק, להעריך מחדש את השינה ובעיקר את פרקי העירות שלו במהלך היום. האם התינוק מקבל מספיק פעילות, מספיק עניין, מספיק זמן בחוץ, ומספיק הזדמנות לבנות לחץ שינה (הצטברות הורמון העייפות, השינה, שנבנה ככל שאנחנו ערים יותר זמן), או במילים אחרות האם הוא מגיע לעייפות טובה. 

טקס שינה או שגרת שינה

לבנות שגרה שמסמנת לתינוק ולנו שהולכים לישון זה רעיון נהדר, ואפשר להתחיל עם זה כבר מלידה (שגרה קצרה ותואמת גיל כמובן). אבל גם חשוב לזכור: במהלך קפיצת גדילה שגרה זה משהו שלא סביר לצפות לו. כדאי לתאם ציפיות, יכול להיות שזה לא הזמן לשאוף לבנות סדר יום מובנה.

להפסיק להתבונן דרך ״פילטר עייפות״

אם מרגיש שאתם ממש ״עובדים״ בהרדמות כל היום, יכול להיות שהתינוק בעייפות יתר, אבל גם יכול להיות שהוא לא עייף מספיק. הרי אנחנו לא יכולים לישון יותר ממה שאנחנו צריכים לישון. אולי זו לא התנגדות לשינה, אלא פשוט חוסר עייפות, שיעמום, רצון לשחק, לצאת… אפשר לנסות להתבונן - האם הוא עייף או פשוט צריך משהו אחר? לא להניח באוטומט שמדובר ב״עייפות-יתר״ ולהתעקש להמשיך להרדים. אפשר לנסות להאריך קצת את זמן העירות בין התנומות ביום. אפשר גם להיעזר בשעון, זה ממש בסדר, ולראות מה התזמון הנכון עבורכם שבו כדאי להתחיל להוריד הילוך לקראת הרדמה. מה שלא תעשו, כדאי להסתמך על ההיכרות שלך עם התינוק שלך ולא על טבלה שמישהו כתב בלי להכיר אתכם עם מספרים שלא לגמרי נכונים לכם.

מה התינוק מנסה לומר?

אם מתבוננים בתינוק רק ממקום של חיפוש סימני עייפות, זה כל מה שנראה. אבל פיהוק יכול להיות גם שיעמום. הסטת מבט יכולה להיות כי הוא מתוסכל. בכי יכול לבוא כי הוא רוצה לשחק איתי. הוא ״לא מוצא את עצמו״ אולי כי רוצה להיות על הידיים, יש לו גרעפס, הוא רעב ועוד. 

״פתרונות״ אחרים שאפשר לנסות: להחזיק על הידיים, ליצור קשר עין ולחייך, נשימות ביחד, לצאת החוצה, לעשות שטויות ביחד, לפהק, לזוז, דגדוגים, בשעות ערב לפרוק סטרס, להתנער. אחרי זה צריך צעד ביניים להרגעה (עיסוי, אמבטיה, שיר… לבדוק מה עובד לתינוק שלי, מה מרגיע אותו), ורק אז הרדמה. הייתה אצלי אמא בהדרכה אישית עם תינוקת בגיל הזה, שמאד היה חשוב לה להשתדל להקפיד על סדר יום שנתן לה ולתינוקת שלה המון ביטחון. היא ממש חשה אבודה עם השינויים שהביא הגיל. בעיקר סביב קושי בשינה, הרדמות ארוכות ביום מלוות בהרבה בכי ותסכול. האמא הזאת מאד רצתה לחוות את הגילוי והסקרנות שקפיצת הגדילה ההתפתחותית סביב הגיל הזה מביאה. ביחד התבוננו בצרכים של התינוקת (וגם של האמא) והבחנו בסימנים של התינוקת בנוסף לסימני עייפות. מצאנו איך נראים הסימנים שהיא משועממת ממשחק, סימנים שהיא מתוסכלת מהמיקום שלה, סימנים שהיא רוצה יחס מאמא. כשהרחבנו את ההתבוננות מעבר לסימני עייפות, היה אפשרי לתת מענה יותר נכון לתינוקת שכלל לא הייתה בעייפות יתר, אלא פשוט לא הייתה מספיק עייפה. 

 לעזור לתינוק שלנו להירדם

לנסות למצוא מה כן עובד, ולרוץ עם זה. גם אם זה לא נוח או לא אידיאלי. אם אתם בעיצומו של המשבר אני מציעה לאמץ את גישת ה״מה שעובד״. זה יכול להיות מנשא, הנקה, חדר חשוך (כן, גם בהרדמות בשעות היום), כדור פיזיו, טפיחות. בהמשך אפשר יהיה לעבוד על עוד דרכים להרדמה, כשהתינוק שלכם יהיה יותר פנוי ללמוד.

ומה לגבי הנקה?

בגיל הזה כדאי לנסות להפחית גירויים בהנקה, ממש כמו בהרדמה. למצוא מה התינוק שלך צריך, זה יכול להיות הנקה במיקום קבוע, בשקט או דווקא עם שיר, מגע מונוטוני שעוזר לו להתמקד ולהרפות, או תנועתיות רכה. תזכרי שהסקרנות מציפה את התינוק ומקשה עליו להרפות ולהתמסר להנקה. תנסי לשדר לו שהוא לא מפסיד כלום, ושום דבר מעניין לא קורה בלעדיו.

בגיל הזה אפשר לנסות להציע לינוק כשמתעורר וגם לפני שחוזר לישון. ככה תכניסי עוד הנקה ואם הן קצרות מאד זה מצטבר ויכול לעזור. מאד מאפיין סביב קפיצת הגדילה הזו לראות הנקות קצרות בתדירות גבוהה, והנקות לילה יותר משמעותיות, בהן התינוק משלים את הארוחות שלא מצליח לאכול ביום כי הוא כל כך מוסח.

כדאי למצוא מה עוזר לכם - זה גיל נהדר לנסות הנקה בשכיבה בלילה, שווה לנסות אם את עוד לא עושה את זה. להשתדל לשמור על רוגע, זה יכול לעזור לתינוק להירגע ולהרפות. לזכור שלאופן בו אנחנו חווים את המצב יש השפעה גדולה על איך התינוק שלנו חווה את המצב. אז לדאוג גם לעצמכם לתמיכה.

כמה זמן נמשך ה״משבר״? אין תשובה אחת לשאלה הזאת, אצל כל תינוק זה נראה קצת אחרת. אני כן אזכיר שהשנה הראשונה היא כולה צמיחה וגדילה, שנה שבה התינוק מתפתח מניובורן קטנטן לפעוט שמבין הכל, הולך ומתחיל לדבר. שנה מרגשת, לא קלה, שבמבט לאחור עוברת מאד מהר.