הנקה לפי דרישה: איך לדעת שהתינוק שלי מקבל מספיק חלב?

״איך אני יודעת שהיא אכלה מספיק?״

זו שאלה שאימהות שואלות אותי הרבה. זה יכול להישמע גם ככה: ״איך יודעים אם היא שבעה עכשיו? איך יודעים אם היא עדיין אוכלת?״ במפגשי ייעוץ הנקה הנושא הזה תמיד יעלה, וגם אם לא אז אני אתייחס אליו ביוזמתי. אני קוראת לזה שאלת מיליון הדולר, כי זה בעצם הלב של מה שנקרא: הנקה לפי דרישה, או הנקה בהובלת התינוק, הנקה תגובתית או האכלה לפי הצורך.

המושג הנקה לפי דרישה נשמע אולי קצת מופשט, קצת לא ברור. כשמדובר בהזנה של התינוק שלי אני צריכה בהירות. אז נכון שהנקה לפי דרישה אומרת בגדול לסמוך על התינוק שלי ולאפשר לו לינוק מתי וכמה שהוא רעב או רוצה, בלי להגביל אותו ובלי לספור לו דקות, בלי לתזמן את ההאכלות, בלי לערב גורמים חיצוניים ולהיענות לצרכים של התינוק. ההנחה היא שתינוק בריא מווסת בעצמו את צריכת המזון היומית שלו באמצעות שילוב של הנקה תזונתית והנקה לא-תזונתית. אבל איך בכל זאת זה נראה במציאות? ואיזה כלים יש כדי לדעת שזה עובד? כאן בהמשך נראה ש״הנקה לפי דרישה״ היא ממש לא דבר מופשט לחלוטין, ושאפשר לדעת בדיוק מה המצב וגם כשאנחנו סומכים על התינוק יש לנו מספר כלים כדי להיות בטוחים שההנקה הולכת טוב. במפגשים איתי תקבלו את הכלים להעריך בעצמכם את ההנקה, ולדעת מתי הכל תקין.

המפתח להנקה מוצלחת

קודם כל אנחנו יודעים שגם אם אנחנו לא רואים בדיוק כמה מ״ל התינוק לוקח כל פעם (מה שכן אפשר לראות בהאכלה מבקבוק), קיימים בהנקה לפי דרישה שלושה קריטריונים מספריים שאפשר לעקוב אחריהם, ואם רוצים לעשות רישום שלהם. נצפה לראות לפחות 8 הנקות ביממה  (לרוב יהיו יותר וזה יהיה בסדר גמור, לפעמים גם פחות זה בסדר אבל אז חשוב לבדוק את כל שאר הקריטריונים). נרצה לראות קקי ופיפי מידי יום (הכמות של היציאות יכולה קצת להשתנות לפי הדפוס האישי של התינוק שלך), ונצפה לעלייה תקינה במשקל (יש ממש מספרים של עלייה ממוצעת ליום ועוד אבני דרך מבחינת המשקל). אז קודם כל יש לנו את המספרים האלה שאפשר לראות ולספור וזה נותן ביטחון ושקט.

״כמה דקות צריכה להימשך כל הנקה?״

שימי לב, שלא דיברתי בכלל על מספר דקות שההנקה צריכה להימשך. לפעמים אימהות שומעות שצריך להניק עשרים דקות, שזה מספיק. אבל מה קורה אם התינוק נרדם לפני כן? או ממשיך לינוק גם אחרי ש״עובר הזמן״? מספר הדקות הוא לא אחד מהקריטריונים שאנחנו מסתכלים עליהם כדי להעריך את ההנקה. לא בפני עצמו בכל אופן, אלא תמיד כאחד החלקים מהתמונה הגדולה יותר. יש תינוקות שעבורם הנקה של עשרים דקות מספיקה, יש כאלה שצריכים יותר, ויש כאלה שיונקים היטב ומקבלים מה שצריך גם בפחות זמן. אנחנו לא מגבילים את הזמן של ההנקה למספר דקות, ולא מכריחים אותו להמשיך לזמן מסויים. תחשבי על זה רגע. זה הגיוני לצפות שכל התינוקות צריכים לינוק במשך אותו זמן? לא. זה אפילו לא הגיוני שעבור אותו תינוק ההנקה תימשך תמיד אותו מספר דקות.

כי זה לא עניין של כמה דקות, אלא של מה הם עושים בזמן הזה. כמה חלב אם התינוק מעביר בהנקה. וזה כבר תלוי בכמה התינוק שלך יעיל, כמה חלב את מייצרת, מתי הוא ינק בפעם האחרונה וכמה הוא רעב. זה גם יכול להיות קשור בכמה הוא עייף, זה מאד תלוי בגיל ובמשקל שלו, בשעה ביום, ובהרכב החלב שלך, שגם הוא שונה בזמנים שונים. בקיצור, כמה דקות נמשכת הנקה פעילה זה רק מרכיב אחד מהסיפור השלם ומהדברים שנרצה לחשוב עליהם כדי להבין אם ההנקה הולכת טוב. יותר מזה, לפעמים ההנקה לא פעילה, כלומר התינוק יכול להישאר מחובר בלי להעביר חלב, וגם זה ממש ממש בסדר. הנקה זה לא רק אוכל, זה גם חיבור ונחמה ועוד.

כלים נוספים להעריך אם הנקה לפי דרישה הולכת טוב

אוקיי אז דיברנו על הקריטריונים הכמותיים, זה הכל? זה כל מה שצריך לדעת כדי להבין אם ההנקה הולכת טוב? ממש לא. יש עוד הרבה יותר!

בהנקה יש גם קריטריונים ״רכים״, שלא ממש ״נכנסים לאפליקציית מעקב״ ואי אפשר לכמת אותם. כשנלמד להכיר אותם נתבונן ונחפש, וגם נמצא אותם. הם לגמרי שם, וברגע שנבין אותם הדברים ייראו יותר ברורים. 

בייעוצי הנקה נדבר על סימני רעב ושובע: נסתכל על התינוקת כשהיא מתחילה לינוק, אגרופים מכווצים, מצח מכווץ, כולה קצת מכווצת… ותוך כדי ההנקה ואחריה נראה איך היא נהיית רפויה… הגוף נינוח, לפעמים היא ממש נרדמת. העיניים נעצמות, האגרופים נפתחים… לפעמים נראה שהיא מתנתקת מהשד בעצמה, חלב מטפטף מצד הפה, וכולה במצב של ״וואו אכלתי טוב״. כל אלה הם סימני שובע. נדבר על איך מזהים ואיך נראית ונשמעת בליעת חלב. אפשר לראות את כל הלסת זזה, לשמוע את הצליל של הבליעה (בימים הראשונים הבליעות נראות קצת אחרת מאשר בהמשך, בהתאמה לכמות חלב האם שעולה עם הזמן). נראה גם איך מרגיש השד מבחינת מלאות לפני ואחרי הנקה, בהתאם לייצור החלב הצפוי בימים אחרי הלידה. נדבר על איך נראים דפוסי הפעילות הצפויים של תינוק בימים הראשונים, שגם הם כלי לזהות אם הוא בטוב: זמני ערות, פרקי שינה (כן לפעמים נצטרך להעיר תינוק להנקה, כתלות במשקל הלידה ושבוע הלידה שלו ועוד); אכילה, יציאות (מעבר למספרים ולכמויות). כל אלה סימנים רכים, שאי אפשר להכניס לאפליקציה, אבל תוך כמה ימים או שבועות אמא מניקה יודעת לזהות אותם ונעזרת בהם כל הזמן.

הסימנים של התינוק: תקשורת וחיבור

הידע הזה נוכח לא רק בהקשר של הנקה, אלא בכלל, בהיכרות עם התינוק ועם כל מה שהוא אומר לנו. הוא אומר לנו אם הוא רעב באמצעות סימני רעב מוקדמים מאוחרים, אומר אם אכל מספיק, וגם אומר אם הוא עייף וצריך עזרה להירדם, מחפש את הקרבה והנחמה שההנקה מספקת, אם הוא רוצה לעשות פיפי או קקי, או אם כואבת לו הבטן. על כל הצרכים האלה הנקה יכולה לענות. וכן, הוא ממש אומר לנו את כל זה כבר מההתחלה.

במפגשים שלנו, האמא לאט לאט לומדת להתחבר לידע הפנימי שלה, להכיר את התינוק שלה, ולדעת להעריך בעצמה מה התינוק שלה מבקש. אנחנו נסתכל עליו ביחד, נקשיב לו ונפענח את השפה שלו. היכולת הזאת נשארת עם האמא ורק משתכללת עם הזמן ועם ההיכרות עם התינוק. בהדרגה נבנית תקשורת עם התינוק, שמתפתחת ומשתפרת עם כל יום שעובר. עם הזמן את תכירי טוב יותר את הסימנים של התינוק שלך. ככל שתתבונני בו יותר תוכלי לזהות את הדפוסים המיוחדים שלו, תוכלי לתקשר איתו יותר בקלות, להבין אותו, להתחבר לתחושות הבטן שלך, ולהכיר את ההנקה שלכם. גם אם בהתחלה הכל נראה ממש לא ברור, עם הזמן אמא לומדת להבין את התינוק שלה, להתחבר לתחושות הבטן שלה, לאינטואיציה, ולחוכמת האימהות שבתוכה.

את יכולה למצוא את הדרך להתבונן בתינוק שלך, ולהבין מה את יכולה לעשות כדי לקבל ביטחון בדרך החדשה שלך בהורות, ואני אשמח להיות זו שתאיר את הדרך.